© 2023 כל הזכויות שמורות לאפק לאמור | הצהרת נגישות | עיצוב ופיתוח ע״י tabuzzco
אין דבר יותר מרגש מהאמת.
לפעמים, גם אין דבר יותר מפחיד ממנה – אם אנחנו כותבים את האמת לתוך שיר שכולם ישמעו… אז כולם ידעו את האמת שלנו.
הפחד הזה גורם לנו לכתוב בצורה ״מעורפלת״, אנחנו חושבים שאנחנו נכתוב שיר שירגש את כל מי שישמע בלי שנשים בו את עצמנו, וככה בדיוק מפספסים את המטרה.
אל תפחדו לספר לי מה עובר עליכם בצורה הכי מדויקת שיש, זה יגרום לקהל להתחבר יותר, לא להפך.
תגידו לי אתם מה אתם מרגישים כשאתם קוראים את חצי השיר הבא –
איך אפשר לרצות שני הפכים?
איך הופכים מ"האדם הכי קרוב" למכרים?
איך סוגרים את החלל שאת השארת
נגמרו לי הדפים
שוכב, כותב על הסדינים
קניתי לך שידה כמו שרצית והיא ריקה
הפיג'מה מקופלת מחכה
שתחזרי ותפתחי את הארון
ותחליטי שאת לא צריך אותה
בשביל לישון
אז תצמדי אליי קרוב
ותחבקי אותי חזק
תאמרי "מה שהיה היה
מבחינתי הכל נמחק,
באהבה הזאת שלנו
אין מקום לשום פרנציפ"
עד שהמציאות תכה בי ותצליף
עדיף לחלום…
מוזמנים לשתף:
© 2023 כל הזכויות שמורות לאפק לאמור | הצהרת נגישות | עיצוב ופיתוח ע״י tabuzzco