כשפגשתי את עדי, היא השמיעה לי שיר שהיא שקלה לגנוז מתוך האלבום החדש עליו היא עבדה
היה בו כמעט הכל, והכל עבד מושלם (!) אבל הפזמון – לא כל כך עבד
אחרי שיחה קצרה שבה ניסיתי להבין ״מה התכלס?״ שהיא רוצה להעביר
שרתי לה את שתי שורות שכתבתי –
״פעם ברקיע פעם בתחתית,
פעם על פרארי פעם במונית״.
שם הבנו שפיצחנו את הפזמון והמשכנו לכתוב ולהלחין אותו.